בזוית אישית/ רפי בן חור / אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?
בפרשת השבוע "מטות מסעי" מורה הקב"ה למשה להקים צבא שיילחם וינקום במדין, משה מוריד את ההוראה, וראשי המטות מדווחים שכולם התגייסו, ללא יוצא מן הכלל: "לא נפקד ממנו איש"; היום אנחנו באותו מצב, במלחמת קיום, המצווה הזו של גיוס כל עם ישראל כדי להדוף את אויבינו ולנקום את דם אחינו – שרויה וקיימת גם היום; אני בעד לימוד תורה, אני בעד שמירת הגחלת היהודית 24 שעות ביממה, אך הנני בז לאלה אשר הפכו את לימוד התורה לעניין פוליטי; חייבים לתקן את העוול
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
רפי בן חור
ברגעים אלה, בהם הנני כותב את דבריי, נמצאת ישראל בחרדה גדולה לקראת התקפה איראנית מהמזרח, התקפה מצפון של החיזבאללה והתקפה של החותים מתימן, ומי יודע מה מתכננים לנו אוהבינו מיהודה ושומרון? כולנו במתח. התחושה היא כי הזמן נאלם דום, לא זז, הכל תקוע, תחושה מאוד מוזרה שמלווה במועקה גדולה.
ביום כזה שבו עלינו להיות מאוחדים נגד אויבינו הבאים לכלותינו, כיהודים, מצאו גורמים מקרב אחינו החרדים את הזמן להפגנה אלימה אל מול לשכת הגיוס בתל השומר, נגד גיוס החרדים ונגד אותם חרדים אשר נענו לצווי הגיוס והגיעו ללשכת הגיוס.
"נמות ולא נלך לצבא", הם שאגו בפראות, כאילו הם חיים בכוכב לכת אחר אשר אינו ער למלחמת הקיום שבה שרויה מדינת ישראל. נראה כי אחינו אלה לא היו השבת בבית הכנסת ולא קראו בתורה את פרשת השבוע: מטות מסעי. בפרשת השבוע מורה הקדוש ברוך הוא למשה בטרם מותו ובטרם כניסתם ארצה ישראל, להקים צבא אשר ילחם וינקום במדיין, שיחד עם מואב שלחו את בלעם לקלל את עם ישראל ולחסלו. "וידבר משה אל העם לאמור, החלצו מאיתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת את נקמת ה' במדין. אלף למטה, אלף למטה, שנים עשר אלף חלוצי צבא".
כלומר, על כל שבט חובת גיוס שווה של אלף איש. אין שבטים אשר לא נטלו חלק במלחמה זו אשר הכריז עליה הקב"ה נגד אלה אשר באו לכלות את עם ישראל. ראשי המטות דיווחו למשה: "עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידינו ולא נפקד ממנו איש". רש"י מפרש: לא נפקד - קרי לא נחסר. הקדוש ברוך הוא לא אמר למשה: התפללו לי, והאויב מדיין יעלם. הקדוש ברוך הוא יזם את הפעולה האקטיבית והנחרצת: גיוס מלא למלחמה נגד אלה אשר תכננו לכלות את עמו.
היום אנו נמצאים באותו מצב. עם ישראל במלחמת קיום. אין לנו רק אויב אחד כאז, אלא אויבים רבים מכל החזיתות, כך שמצוות ה' הינה בוודאי שרויה וקיימת גם כיום - גיוס כל עם ישראל על מנת להדוף את אויבינו ולנקום את נקמת דם אחינו אשר נרצחנו ודם חיילינו אשר נפלו.
משה מתייחס בפרשתנו לעובדה החד משמעית כי כולם חייבים לשאת שווה בנטל. בני שבט ראובן וגד היו בעלי מקנה וצאן רב. במילים של היום, הם היו מאוד עשירים. הם ביקשו ממשה להישאר בעבר הירדן ולא להיכנס לארץ ישראל ולשחררה מזרים, "ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך, יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעבירנו את הירדן". משה ענה בזעם רב לבקשה זו: "ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן, אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". אחיכם בני ישראל ילחמו ואתם תשתמטו? האם אנו יכולים להעלות על הדעת כי היו אומרים למשה אנחנו נמות ולא נלך לצבא?
אני בעד לימוד תורה, אני בעד שמירת הגחלת היהודית 24 שעות ביממה, אך הנני בז לאלה אשר הפכו את לימוד התורה לעניין פוליטי. זו הייתה טעות גדולה של אהובנו, מנחם בגין, ראש הממשלה האגדי, אשר בתמימות רבה הרחיב את מספרי התלמידים לומדי התורה הלא מתגייסים, אך אין לי ספק כי הוא לא חשב שנושא זה יהפוך לממדים ענקיים כאלה.
מה שטוב למשה רבנו ולעם ישראל צריך להיות טוב בוודאי גם ליהדות החרדית, אך במציאות היום היא מתעלמת מרוח צו ה' כפי שבאה לידי ביטוי בפרשתנו, המחייבת לקום ולהכות שוק על ירך את כל אלה אשר באים לפגוע בעם ישראל, תוך גיוס כל חלקי העם ללא יוצא מהכלל.
ובמיוחד הערבות ההדדית כפי שציין משה רבנו: "אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?". למה אם חרדית תירדם בלילה ללא סיוטים כי בנה אינו משרת בצבא ובמילואים, ואמא יהודית או דרוזית אחרת לא תעצום עין חודשים רבים מחרדה לשלום ילדיה?
חייבים מייד לתקן את העוול. נכון, עם אהבה ורגישות, אך בנחישות לא מתפשרת, יוקצו מספרים כבעבר ללומדי תורה אומנותם, וכל השאר, קדימה לצה"ל.
