יום שני, 15 באפריל 2024, ז' ניסן ה' תשפ"ד
לפרסום חייגו: 02-5900070

חדשות במעלה נט

החדשות המקומיות

זווית אישית /הסיפור של ישי

רבים חווים חרדות ומצוקות נפשיות בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה הנמשכת; אחד מהם הוא ישי מועלם, ספר בשכונת צמח השדה, שהיה במסיבה בנובה וביקש לספר את על מלחמת ההישרדות שלו באותו יום ארור; פציעה נפשית היא כפציעה פיזית, וחייבים לטפל

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

רפי בן חור

זו הפעם הראשונה, מפאת גילי, שבזמן מלחמה אני בבית ולא בשירות צבאי כחלק ממערך הלוחמה. מלחמת יום הכיפורים נצרבה קשות בזיכרוני, וזו הייתה מלחמה קשה, מתישה ואכזרית, שנראתה אז מאוד ארוכה מפני שארכה 26 יום. באותה מלחמה הייתי ברמת הגולן ועמוק בתוך שטח סוריה. היום, כאשר אני ספון בביתי יחד עם כל עם ישראל, סופר את ימי המלחמה הארוכה ביותר אשר החלה בסערה ובמחדל נוראי, שלאחר כמעט מאה ימים של לחימה, אין אנו יודעים לאן פניה ומתי היא תסתיים.

אני קם כל בוקר עם מועקה ותחושה קשה, ממש איכסה על הנשמה, ומיד פותח טלוויזיה וצולל למרה שחורה עוד יותר. אלו הימים מהקשים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, זו מלחמה עם חזית פיזית בקרבות בעזה מול החמאס, ובצפון בחזית מול חיזבאללה.

בפעם הראשונה נחשפתי לחזית חדשה בעורף, החזית הנפשית. השבוע נפגשתי עם מספר גברים ונשים אשר מספרים על מצוקותיהם הנפשיות. פגשתי אמא, אשר בנה נפצע, אומרת כי חייה אינם חיים וכי היא בתחושות קשות של דיכאון. היא מספרת כי חייה מלאים בחרדות המונעים ממנה לאכול או לישון בלילות. באופן פשוט וישיר היא אומרת כי אין היא מצליחה להירדם בלילות ללא כדורי שנה.

את עיקר דבריי אני רוצה הפעם לייחד לסיפורו של הבחור היקר, הספר ישי מועלם, איש מעלה אדומים שהיה במסיבה בנובה בשבעה באוקטובר. הוא ביקש ממני לספר את סיפורו ואת אשר עבר עליו באותו יום ארור, וגם בימים אלה, מבחינה נפשית. הוא שלח אליי במילים שלו את מלחמת הישרדותו באותו יום, ואני מביאה כלשונה.

הסיפור של ישי

"אני וארבעה חברים ממעלה אדומים יצאנו ברכב לכיוון זיקים, הגענו למקום בשעה 4 לפנות בוקר, המסיבה הייתה באווירה טובה, הפקה יפה ואנשים יפים אשר רוקדים ושמחים.

בשעה שש וחצי בבוקר אני רואה אש מהגיהינום, כאשר נחתו עלינו קסאמים ואזעקות באותו זמן, ואנחנו מבינים כי קורה משהו מאוד רציני. לא הבנו עדיין שבמקביל לזה יש חדירה של מחבלים. נשכבנו על האדמה כדי להגן על עצמנו, השוטרים במקום צעקו לנו בקול להתפנות במהירות האפשרית. השארנו את כל הדברים שלנו מאחור, ורצנו למכונית. המונים דהרו לכיוון המכוניות על מנת לברוח, וזה יצר חוסר יכולת של תנועת מכוניות.

בינתיים נשארנו ליד המכוניות כשאנחנו שוכבים על האדמה בגלל ההפגזות, עד אשר הגיע שוטר וביקש מאיתנו לרוץ בכל הכוח מזרחה מכיוון שמחבלים מכתרים את כל השטח. ניסינו לנסוע  במכונית, אך לא הצלחנו לפלס את דרכנו בגלל הפקק הנורא אשר נהיה במקום. פשוט יצאנו מהמכונית והתחלנו לרוץ, אחרי כמה דקות שמעתי צרורות של יריות לעברנו ושריקות של כדורים בלי סוף. התחלתי לרוץ ולא עצרתי לרגע. בינתיים שלושת חבריי נעלמו לי ונשארתי לבד, פגשתי בדרך עוד אנשים, ויחד עמם התחלנו לרוץ למושב פטיש. התקשרנו למשטרה, והם אמרו כי אין להם כוחות להגן עלינו כי כל הכוחות נלחמים מול המחבלים. המשטרה הציעה לנו לרוץ למושב פטיש, חברים שלחו לי מיקום בטלפון, וכך התקדמתי בריצה למושב פטיש.

הריצה נמשכה ארבע שעות עם עצירות להסתתר מפני מחבלים שהיו במקום ומפני ההפגזות שלא פסקו. זו הייתה ריצת אמוק, תוך סכנת חיים, כשהשמש חזקה. הזעתי מאוד והייתי צמא מאוד. ידעתי שאם אצטרך לרוץ עוד חמש שעות אצליח לעמוד בזה, רק כשנמצאים במצב כזה מבינים כי הגוף מקבל כוח בעוצמה מטורפת. ראיתי בעיניי שמחבלים יורים על מסוק של צה"ל עם אר-פי-ג'י, ותודה לאל הם לא הצליחו לפגוע במסוק.

המשכנו על הציר לכיוון המושב פטיש, תושבי המושב באו עם רכביהם לאסוף אותנו ולהסיענו לבתיהם. גרים שם אנשים צדיקים שפתחו לכולנו את בתיהם, נתנו לנו לאכול, לשתות, להתקלח ולנוח עד אשר הגיע גיסי, עם חברי משפחתי, כדי לאסוף אותי חזרה למעלה אדומים. 

למען האמת, תוך כדי המנוסה לא ידעתי כלל ולא הבנתי את ממדי האסון, אבל הבנתי באופן ברור שאני נמצא ברגעים אלה באירוע היסטורי נורא וקשה".

 חייבים טיפול

נדברנו לדבר שוב לאחר שאקרא את תיאוריו המזעזעים, אך לצערי לא זכיתי ממנו למענה. פניתי אליו לפני יומיים, והוא כמובן התנצל, אך יחד עם זאת הוא תיאר לי את מצבו הנפשי הקשה וסיפר על חרדותיו וקשייו הנפשיים בעקבות המקרה הנורא הזה.

ישי מועלם, ספר בסנטר צמח השדה, נאבק עם עצמו כחודש ימים כדי להתאושש ממה שהוא חווה. הוא עדיין חווה חרדות, דיכאונות ותחושות נפשיות קשות ורעות, ובלתי נעלמות. ישי אינו לבד ואין הוא חלילה חריג מכל האחרים בתחושותיו. על הרשויות להתעשת ולהבין כי יש בקרבנו בעורף פצועים רגשית ונפשית, ויש לאתר אותם ולסייע להם כי פציעה נפשית היא כפציעה פיזית, חייבים לקבל את הטיפול המקצועי הראוי, וטובה שעה אחת קודם. 

תגובות