יום שני, 22 ביולי 2024, ט"ז תמוז ה' תשפ"ד
לפרסום חייגו: 02-5900070

חדשות במעלה נט

החדשות המקומיות

הגבורה והאכזבה

אלירן מזרחי ז"ל נלחם בעזה מאז השבעה באוקטובר, הוא נחשף למראות קשים, פינה פצועים והרוגים, התמודד עם ירי מטענים ומוקשים, סילק מטעני חבלה והשמיד מבנים ממולכדים ופירי מנהרות יחד עם חבריו לפלוגה; כל אלה הביאו אותו לסבול מפוסט טראומה, הוא סופח לרם; והוכר ע"י משרד הביטחון; למרות מה שעבר, ביקש לשוב ללחימה עם חבריו, קיבל צו 8 והיה אמור להיכנס לרפיח בראשון האחרון; אלא שנפשו לא עמדה בזה, והוא שם קץ לחייו ; כעת, משפחתו דורשת שייקבר בקבורה צבאית כפי שמגיע לו, אך משרד הביטחון מסרב ; אלפים מתושבי העיר, אנשי תקשורת ומשפיענים התגייסו לנושא; ראש העיר, גיא יפרח, פנה לרמטכ"ל, לראש אכ"א ולשר הביטחון בדרישה לקבור אותו בקבורה צבאית: "כל החלטה אחרת היא לא סבירה, לא הגיונית ולא מוסרית"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

יומיים לפני כניסתו של לוחם צה"ל, אלירן מזרחי ז"ל לרפיח בצו 8, הוא שם קץ לחייו. האירוע הטראגי התרחש לאחר שאלירן ז"ל שירת חודשים ארוכים בתוככי עזה, נפצע בברכו ולקה בפוסט טראומה ואף הוכר ככזה על ידי משרד הביטחון.

המשפחה: רק קבורה צבאית

הטרגדיה קרתה בין צווי השמונה שקיבל, כאמור, יומיים לפני שהיה אמור להיכנס לרפיח עם הצוות שלו בהנדסה קרבית. משפחתו יצאה בבקשה להכיר בו כחלל צה"ל ולקבור אותו בקבורה צבאית. הוריו הודיעו מעל כל במה כי לא יאפשרו לאלירן להיקבר עד שיוכר כחלל צה"ל ויזכה להיקבר בקבורה כפי שמגיע לו, כגיבור ולוחם. משפחתו אמרה השבוע בכל רשתות הטלוויזיה: "אנחנו לא נעשה שום קבורה שהיא לא צבאית".

 כולם התגייסו

עם קבלת הידיעה הקשה על מותו הטראגי של אלירן ז"ל, שהיה מוכר בעיר כאיש אהוב במיוחד, איש של אנשים ושמחת חיים, רבים מתושבי העיר הרימו את הכפפה, התגייסו בפתיחת קבוצות ברשתות החברתיות ובוואטסאפ וכתבו עצומות ומכתבים לשרי הממשלה – בדרישה לאפשר למשפחה לקבור את אלירן בקבורה צבאית.

אלירן ז"ל זכה גם לתמיכתם של רבים מעולם התקשורת והמשפיענים, ששיתפו את סיפורו וקראו לממשלה ולשר הביטחון להכיר בו כחלל צה"ל, זאת לאחר שהופיע רק לאחרונה בסרט דוקו של לירון ויצמן ששודר בערוץ 13 ואפשר לרבים להיחשף אליו ולסיפורו הקשה.

נחשף למראות קשים

אלירן (40), נשוי ואב לארבעה ילדים - בת 12, בן 10, בת 8 ובת 6. הוא היה לוחם בהנדסה קרבית והפעיל D9  בתוככי עזה במשך חודשים ארוכים. הוא גויס בצו 8 כבר בשבעה באוקטובר, כשבשמונה לאוקטובר פינה גופות של נרצחים ממסיבת "נובה" ליד קיבוץ רעים. עם הכניסה הקרקעית לעזה, הוא נכנס עם הצוות שלו ושם שירת עד אפריל. אחרי שנפצע בעזה יצא להפוגה, נקלט באגף השיקום במשרד הביטחון והוכר כפוסט-טראומטי ונכה צה"ל. למרות זאת, הוא קיבל צו 8 נוסף והיה אמור להתייצב ביום ראשון האחרון ברפיח.

במהלך החודשים בהם שירת אלירן בצו שמונה הוא חווה את טראומת הקיבוצים בעוטף, נלחם בתוככי עזה ונחשף למראות קשים, פינה לוחמים פצועים והרוגים, ספג עשרות טילי נ"ט, נתקל במארבים של מחבלים, התמודד עם ירי, מטענים ומוקשים. יחד עם חבריו לפלוגה הוא סלל צירים, סילק מטעני חבלה והשמיד מבנים ממולכדים ופירי מנהרות. כל אלו הביאו אותו לסבול מפוסט טראומה קשה, שבגינה הוכר במשרד הביטחון וסופח ל"רם 2".

 אתה משלים עם המוות

למרות מה שעבר עליו, הוא ביקש לחזור להילחם עם חבריו, ואכן, זמן קצר לאחר ששוחרר מהמילואים, קיבל צו 8 נוסף, והיה אמור להתייצב בשנית ביום ראשון האחרון. כעת, משפחתו דורשת שייקבר בקבורה צבאית. "הצבא לקח אותו והצבא צריך לדאוג לקבורתו. אנחנו לא נקיים הלוויה שהיא לא צבאית, הוא נשאר בעזה גם כשהיה בבית והתכונן לצאת ביום ראשון למילואים בצו 8", אמר אביו  יצחק. לפני כחודשים הוקרן סרט בערוץ 13 "יוצאים מעזה" ובו מלווה לירון וויצמן את אלירן מזרחי וחברו הטוב, גיא זקן, שם מדבר אלירן על הקושי לשוב: "אתה משלים עם המוות, הבעיה העיקרית שלנו - שחזרנו, לא חשבנו שנחזור, ועכשיו אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה שחזרנו".

כאמור, אלפים הצטרפו לדרישת המשפחה. זה החל דרך חבריו הרבים, שכל אחד מהם הרגיש כי היה חברו הטוב ביותר, ותוך זמן קצר כל תושב בעיר כאב והרגיש צורך לקחת חלק במאבק. תושבי מעלה אדומים התאחדו למען המטרה כפי שהם יודעים לעשות, והפיצו את הבשורה. נפתחו גם קבוצות וואטסאפ וקבוצת פייסבוק תחת השם "קבורה צבאית לאלירן מזרחי גיבור ישראל", שהתמלאה באלפי עוקבים, חלקם משתפים בזיכרונות ומילות פרידה, ובעיקר זועקים את זעקתו ומבקשים שיקבל את הכבוד לו הוא ראוי. לקבוצות הצטרפו חבריו לצבא ולמילואים, אזרחים רבים בארץ שנחשפו לסיפורו הכואב באמצעות כלי תקשורת ותושבים. תוך שעות בודדות הגיעו מאות פניות לחברי כנסת, שרים, אנשי צבא בכירים, ובמקביל נפתח דף שליחת מייל אוטומטי לשר הביטחון, אליו הצטרפו אלפים ברחבי הארץ.

לירון ויצמן: "היית גיבור, תודה וסליחה"

 גם לירון ויצמן, שליוותה אותו בסרט בערוץ 13 על יציאתו מעזה, הגיבה וכתבה: "איש יקר ואהוב כל כך. תודה וסליחה. תודה ששיתפת אותי, שנתת לי להבין למה אפשר לצאת מעזה, אבל היא לא בהכרח תצא ממך. שלקחת אותי יחד עם גיא והחברים המדהימים לגדוד צמ״ה 271 יד ביד, בניסיון להבין מה עובר עליכם. הכל עם הקסם האישי ששמור לך. בשקט. בכנות. ועם מלא צחוקים. מלא מלא צחוקים מזרחי, צחוקים שהסתירו מצוקה שרק הלכה וגדלה. רצית לברוח. לאילת. לאנשהו. הנפש חיפשה וחיפשה מרגוע. הלב לא עמד בעומס. בא לי לצרוח. למה הנושא הזה לא מדובר מספיק? כמה גיבורים ולוחמים מדהימים לא מצליחים לעכל את חודשי הלחימה? למה הכל מושתק כל הזמן? ואיך יכול להיות שהמדינה ששלחה את אלירן להילחם, לא מוכנה לתת לו עכשיו לנוח בין חללי צה״ל? בגלל שהוא היה בין צו אחד לשני? באמת אפשר להשתגע. אלירן אהוב, איזה לוחם על היית. גיבור. כל חאן יונס העריצה אותך. כן גם בעלי. אני אף פעם לא אשכח אותך, תודה שהסכמת להכניס אותי לחייך, סליחה שזה לא היה מספיק".

יפרח: "כל החלטה אחרת היא לא סבירה ולא מוסרית"

ראש העיר, גיא יפרח, שוחח בלילה שבין מוצ"ש לראשון עם ראש המטה של שר הביטחון, ביקש ממנו לטפל ולאשר את בקשת המשפחה ואף שיגר מכתב לרמטכ"ל הרצי הלוי ולראש אכ"א. במכתבו כתב יפרח כי "אלירן ז"ל היה בתקופת החלמה וסופח למשרד הביטחון, ולמרות זאת ביקש לחזור עם חבריו ולשרת בעזה. בקשתו נענתה, הוא קיבל צו 8 והיום היה אמור לחזור לשירות מילואים ברפיח עם חבריו לפלוגה. לצערנו, הוא לא יכול היה לשאת עוד את הכאב והקושי ושום קץ לחייו. המינימום שאנו יכולים וצריכים לעשות - זה לאפשר לו להיקבר בכבוד בקבורה צבאית. כל החלטה אחרת היא לא סבירה, לא הגיונית ולא מוסרית".

 חברי המועצה פועלים בכל החזיתות

גם רבים מחברי המועצה הניחו הכל בצד ועוסקים אך ורק בניסיון להוביל מהלך ולהביא את אלירן לקבורה צבאית עד השעות הקטנות של הלילה. חבר מועצת העיר, דודו מתתיהו, אמר כי "לא היה שר אחד וחבר כנסת שלא פניתי אליו. מגיע לאלירן ז"ל, הוא נפגע במהלך שירותו במילואים, נעשתה על כך כתבה, הנושא דובר והוא שידר מצוקה. אסור בשום אופן להיות מקובעים בהחלטות". עוד הוסיף מתתיהו: "חברתי למועצה שירן מירזאי ואני פועלים בשיתוף פעולה מלא ואינטנסיבי בנושא, ומעדכנים זה את זו כל הזמן".

חברת המועצה, שירן מירזאי, סיפרה כי מרגע פנייתה של הילה מזרחי, אחות של אלירן ז"ל, שביקשה לסייע ולהצטרף למאבק של המשפחה כדי להביא את אלירן לקבורה צבאית, היא עסוקה רק בזה. "עירבתי את מפלגת עוצמה יהודית, פניתי אליהם בבקשה לעזור, וכולם קמו ועזרו. את כולם עירבתי וכולם פועלים. ח"כ אלמוג כהן הוציא מכתב לשר הביטחון, ח"כ קרוייזר וח"כ לימור סון הר מלך כתבה מכתב והחתימה 40 חברי כנסת, מנכ"ל המפלגה איתיאל ניימן, אחראית פניות הציבור נעמה זיתונה וכמובן ראש המפלגה, איתמר בן גביר, כולם מעורבים ודוחפים את שאר הח"כים לעזרתנו". שירן מוסיפה כי "כל הקבוצות השותפות שלי לדרך עוסקות בסיפור, הוצאנו גם אפשרות לשליחת מיילים ישירות לחברי כנסת ושרים. הגב החזק שלי הוא נתן בן שושן, שזכיתי בו והוא איש ענק ויקר. חברי למועצה, דודו מתתיהו, ואני מעדכנים זו את זה, הוא מפעיל לחץ מהצד שלו ואני מהצד שלי. העיקר שנצליח".

 "לא נקבור אותו עד שנקבל קבורה צבאית"

ג'ני, אמו של אלירן ז"ל, סיפרה כי "הבן שלי עשה 186 ימי מילואים, היה בח'אן יונס ובבית חאנון, בכל הגזרות, פתח צירים, היה בחוד החנית. הוא נכנס למלחמה, חטף פוסט-טראומה והמדינה לא מוכנה לעשות לו הלוויה צבאית. לא נקבור אותו עד שנקבל קבורה צבאית".

"כל זה קרה רק בגלל המלחמה הזו. הוא איבד את הנפש שלו במלחמה הזו", סיפרו בני משפחתו. אחותו שיר הוסיפה כי "הבן אדם נתן את החיים שלו למדינה הזו ולצבא שלנו, לא מגיע לו קבורה צבאית? במקום שנתעסק באבל אנחנו במלחמה על הכבוד שלו".

הילה אחותו תיארה אותו "הוא היה אור בכל מקום, בן אדם עם לב זהב. כשאומרים שלוקחים את הטובים אני מבינה מה זה טוב. כולו נתינה. מציע לכולם עזרה ויש לו מקום לכולם. היה הבן אדם הכי שמח עלי אדמות. כל כך קשה לקבל את זה שהוא יעשה דבר כזה לעצמו. מה הוא חווה שם? מה הוא ראה שם? לאיזו תופת הוא נחשף שגרמה לו לקחת את חייו מבלי לחשוב דקה?".

לדבריה, אחיה הוכר כפוסט טראומטי על ידי משרד הביטחון, אך צה"ל מסרב להכיר בו כחלל ולקיים עבורו לוויה צבאית: "הגיע אתמול אלינו נציג משרד הביטחון והוא אמר שהוא מוכר כנכה משרד הביטחון אבל לא כנכה צה"ל. איך אומרים לנו שהוא אזרח? הוא אפילו לא חזר לעבוד. הפסיכולוג אמר שיש לו פוסט טראומה. האם הוא ירה בעצמו בגלל הצו גיוס היום? אולי. הוא עשה לעצמו מה שהוא עשה בגלל צה"ל, ואי אפשר שלא להכיר בו. הוא צריך להיכנס עם ארון קבורה של צה"ל. צה"ל לא יכול להשתמש ולזרוק. זה הזמן לזרוק אותו? להגיד שהוא ייקבר פה במעלה אדומים בחלקה אזרחית? הם מתנערים ממנו. מי שהיה אמור להיכנס היום שוב לרפיח, לא מגיע לו הכרה? למי כן מגיע הכרה אם לא לו? אני רוצה שכל החיילים שנלחמים עכשיו יידעו שיש מי שעומד מאחוריהם והמדינה לוקחת אחריות ויש את צה"ל שמכיר בהם. אי אפשר להשתמש ולזרוק".

 הנפש שלו הייתה מרוסקת

שיר אחותו תיארה את אחיה הבכור וסיפרה כי "אלירן הוא אדם שמח, חייכן, אופטימי ומצחיק. כולם הכירו אותו ואהבו אותו. כולנו בהלם, אף אחד לא מסוגל לקלוט בכלל שהוא לא כאן. בימים שלפני האסון הוא לא דיבר איתי, לא אמר לי כלום, גם לא: 'שיר, אני אוהב אותך'. אף אחד לא מבין איך זה קרה. חשבנו שאולי הוא עלול למות במלחמה, בשום אופן לא דמיינו שהוא ישים סוף לחיים שלו. הוא היה האדם שכולם מסתכלים עליו, הבן הבכור, המפונק של אמא. הוא תמיד היה פה בשבילנו, אדם של נתינה ואהבה, של צחוק ושל כיף. נותן עצות הכי טובות, שיעורים לחיים. למרות פער הגילים בינינו, הוא תמיד דיבר איתי בגובה העיניים, אני ידעתי שהוא אוהב אותי".

לדברי שיר, "ביום שישי הוא שיחק אותה כאילו שהכול טוב, בצהריים הוא נפגש עם חברים ואפילו אכל קובה, ואז הוא אמר שהוא יוצא לסיבוב בים המלח, להתרענן. שם הוא ירה בעצמו. אלירן הוא גם אבא מדהים, שניים מארבעת הילדים מתמודדים עם צרכים מיוחדים. הייתה לו הכי הרבה אהבה, סבלנות ונתינה אליהם. הוא כל כך אהב אותם, לקח אותם לכל מקום, טיפל בהם. הנפש שלו הייתה מרוסקת, הוא כנראה לא יכול היה לשאת יותר את הכאב. כל כך הרבה אנשים מתאבדים בגלל התופת הזאת של המלחמה, ואף אחד לא מדבר על זה. אין לנו נתונים וזה לא על סדר היום. אנחנו נצעק את זה עד שיעשו עם זה משהו".

אחד מעמודי התווך של הפלוגה

"אתמול איבדנו את אחד מעמודי התווך של הפלוגה, ואעיז ואגיד של הצבא. איך אפשר לדבר עלייך בכלל בלשון עבר?", כתב חברו לפלוגה דימה ברשת החברתית פייסבוק. "הייתה לך היכולת המדהימה להעלות חיוך על פנים של כל אחד, לא משנה באיזה מצב הוא נמצא. הכוחות והמוטיבציה שהבאת איתך היו מדבקות. סחפת אחריך לא רק חיילים, אלא גם מח"טים ואוגדונרים. לא יכול לתאר איך עוד כמה ימים כולנו חוזרים לעזה, אבל אתה לא תהיה שם. לא יכול שלא להשוות אותך לרובין ווליאמס - כנראה שהאנשים השמחים ביותר כלפי חוץ, נאבקים בשדים הכי גדולים כלפי פנים, והפעם את הקרב הזה הפסדת. מצטער אח שלי שלא היינו שם בשבילך ברגעים הקשים האלה, ולעזור לך להיאבק בשדים שלך".

עד סגירת הגיליון, צה"ל סירב לבקשה וטרם התקיימה ההלוויה.

 

תגובות