יום ראשון, 25 בפברואר 2024, ט"ז אדר א' ה' תשפ"ד
לפרסום חייגו: 02-5900070

חדשות במעלה נט

החדשות המקומיות

ברגשות מעורבים

המחבלת אסראא ג'עבאס, שביצעה לפני שמונה שנים את הפיגוע במחסום א-זעיים, היא אחת מהאסירים המשוחררים בעסקת שחרור החטופים • השוטר משה חן, שנפצע קשה בפיגוע, מספר על הרגשות המעורבים עם שחרורה ומסכם כי "המחשבה שהיא בחוץ ובזכות זה יוצאים חטופים מהמקום הכי נורא בעולם, מארגון הטרור הנוראי הזה, גורמת לי להרגשה טובה"

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

דלית מור

כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה

בעסקת שחרור החטופים שוחררה גם המחבלת אסראא ג'עבאס, שביצעה פיגוע במחסום א-זעיים בתאריך 11.10.15. היא פוצצה בלוני גז ברכבה, וכתוצאה מכך נפצע קשה השוטר משה חן, תושב פסגת זאב, שהיה סייר תנועה במחוז ש"י. חן, שלאחר הפיגוע קיבל את צל"ש המפכ"ל, אמר ל"זמן מעלה" כי "אמנם שחרורה גורם לרגשות מעורבים, אך יחד עם זאת, כל ילד, מבוגר והורה שמשתחרר מהמקום הנורא מכל, שבי החמאס, גורם לשמחה רבה".

יום לאחר הפיגוע ההוא, שהתרחש לפני שמונה שנים, הגעתי לבית החולים "שערי צדק" כדי לפגוש את משה חן, שהיה עם כוויות רבות בגופו ובפניו. באותם הימים הוא ניסה עוד לעכל את גודל האירוע ולהבין כיצד בגופו מנע פיגוע גדול שהיה עלול לגבות חיי ישראלים רבים. הפיגוע התרחש בשעות הבוקר, אז הבחין רס”ב חן ברכב בעל לוחית רישוי ישראלית מתקרב למחסום א-זעיים ומבצע עבירת תנועה. בשלב זה הוא הורה לנהגת לעצור בצד הדרך לצורך בדיקה. משניגש לרכב החלה הנהגת לצעוק לעברו "אללה אכבר", ומיד נשמע פיצוץ מהרכב, שהחל לעלות באש. בהמשך נשמע פיצוץ נוסף, חזק יותר. אף שנכווה בפניו ובידיו, בהיותו השוטר היחידי במקום האירוע ולמרות הסכנה ממטענים נוספים, הפגין רס”ב חן קור רוח, הרחיק סקרנים מהזירה ומנע בכך נפגעים נוספים. בהמשך אף הגן בגופו על המחבלת מפני המון זועם שביקש לעשות בה שפטים. 

"הייתי בתפקידי כשוטר תנועה והבחנתי ברכב שמשתולל. חשדתי באישה שיושבת בפנים, אז עצרתי אותה בצד הדרך ואמרתי לה: 'גברת, סעי בזהירות'. תוך כדי שאני מדבר איתה, ראיתי ארבעה בלוני גז גדולים מאחורה עם מסמרים, ופתאום עלה עשן לבן. היא לקחה איזה משהו, התברר שזו מצית, ואז הרכב התפוצץ ועפתי 15 מטרים אחורה. נשרפתי בפנים, הבגדים שלי עלו באש, לא חשבתי הרבה ואמרתי לעצמי: 'משה קום, יש לפניך מטען חבלה ויש הרבה אוטובוסים שעוברים כאן'. מולי עברה משאית של משמר הגבול, הוצאנו ממנה שני מטפי כיבוי וכיבינו את האש כדי שלא תתפשט לכיוון האוטובוסים. הודעתי למשל"ט שיש פיגוע".

הוא קיבל על כך את צל”ש המפכ”ל רוני אלשיך על הצטיינותו בפעילות משטרתית תוך גילוי כושר מנהיגות ויוזמה. בדיעבד התברר שהמחבלת הייתה בדרכה לבצע פיגוע רב נפגעים באצטדיון טדי בטרמפיאדה של חיילים בירושלים. כתוצאה מהפיצוץ היא קיבלה כוויות ואיבדה את עשר אצבעות ידיה. כאמור, בכחלק מעסקת שחרור החטופים היא שוחררה לביתה.

את ההודעה על שחרורה של המחבלת לא שמע חן מאף גורם מוסמך אלא מהתקשורת ומחבריו. "זאת שאלה שכולם שואלים אותי, האם קיבלתי הודעה רשמית, אבל אף אחד לא עדכן אותי באופן אישי. גיליתי על זה מהתקשורת ומחברים ששלחו לי וואטסאפ".  

מה הרגשת כששמעת על השחרור?
"הרגשות מעורבים. ברגע הראשון הייתה הרגשה כבדה, כי זה מדכא לשמוע. מצד אחד היא צריכה להירקב בכלא, מצד שני יש שם משפחות בעזה, אז זה היה שווה רק כדי לראות את הילדים חוזרים הביתה. המחשבה על ילדים שם, על המבוגרים החולים, אם זה תלוי בי שהיא יוצאת כדי שהם יחזרו למשפחות ויצאו מהמקום הנורא הזה, זה שווה את זה".

כשאתה שומע על אנשים שהגישו בג"ץ כנגד העסקה, מה אתה חושב?
"שוב, אלו רגשות מעורבים. היא רצתה לפוצץ ארבעה בלוני גז בטרמפיאדה של חיילים. קשה לחשוב מה היה קורה. אבל מדובר בחולים, זקנים, ילדים ואימהות שנמצאים בשבי החמאס, אז אסור בכלל לחשוב פעמיים".

עד כמה האירוע הזה מלווה אותך גם היום?

"פיזית, אסור לי להיחשף לשמש ויש עדיין סימני כוויות, אני סובל מפוסט טראומה. בכל פעם שאני מספר ונזכר בזה, בא לי לבכות. אין יום שזה לא עולה לי. כל פעם אני מנסה לשכוח אותה, ופתאום מאוד הכעיס אותי שהיא ביקשה לעשות ניתוח אף שנפגע כתוצאה מהפיצוץ. הרבה שנים אחרי הפיגוע תושבים במעלה אדומים עוד זיהו אותי, אולי בזכות הכתבה ב'זמן מעלה'. זה מאוד ריגש אותי שפנו אליי ואמרו מילה טובה. היום, אחרי הכל, המחשבה שהיא בחוץ ובזכות זה יוצאים חטופים מהמקום הכי נורא בעולם, מארגון הטרור הנוראי הזה, גורמת לי להרגשה טובה".

תגובות