האישה שעושה טוב לכולם. באחריות
ברנדה הורוביץ פרוור, יו"ר סיעת "הציונות הדתית" בעיר, היא האישה היחידה שעומדת בראש סיעה במעלה אדומים; בריאיון לקראת הבחירות המוניציפאליות היא מספרת על העשייה שלה בארבעת החודשים האחרונים לאחר המלחמה, הפעילות בקדנציה האחרונה, על תחומי ההתנדבות הרבים בהם היא פועלת, על הרשימה המגוונת של הציונות הדתית למועצת העיר ועל התוכניות שלה לקדנציה הבאה; "במשך חמש שנים הוכחנו עשייה, אנו מאמינים בעשייה אחראית ורוצים להמשיך קדימה – כדי שיהיה טוב במעלה"
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
חברת מועצת העיר, ברנדה הורוביץ פרוור, המתמודדת בראש רשימת "הציונות הדתית" במעלה אדומים, סיימה קדנציה כחברת מועצה עם עשייה מרובה בתחומים שונים, והכל בהתנדבות מלאה. היא מייצגת את תושבי העיר כולם, ואת הציבור הדתי בפרט. כחברת מועצה היא קידמה שיפוצים במקוואות, ארגנה קורס לגבאים ולרבני בתי כנסת שבו למדו כיצד לזהות ולסייע לאנשים במצוקה נפשית בתוך הקהילות שלהם, פעלה להוספת שעות לקהילה הדתית בבריכה, הכניסה שתי נשים למועצה הדתית ובמקביל היא עשתה ועושה לא מעט למען כלל האוכלוסייה בעיר. היא חובשת באיחוד והצלה, רכזת חוסן נפשי בסניף מעלה אדומים, מתנדבת במיון פעם בשבוע, מקדמת פרויקטים ומיזמים שונים, ייצגה באו"ם נשים ישראליות ואף נסעה לאוקראינה בתחילת המלחמה כדי לסייע לפליטים יהודים. בחודשים האחרונים נקראה הורוביץ להקים ולנהל בית ספר לילדי משפחות מפונים מהצפון בספריה הלאומית בירושלים. כחובשת היא נכחה מקרוב בפיגוע בכיכר יהלום, "הגעתי תוך זמן קצר להגיש עזרה ראשונה לפצועים. זה קרה סמוך לבית שלי. מכיוון שאני גם בחוסן של איחוד הצלה, למעשה עד שעות הערב המאוחרות יחד עם השירות הפסיכולוגי והרווחה, הגענו לעשרות בתים. לסייע לאנשים שחשו בחרדה ומצוקה".
נפתח דווקא אחרי ה-7/10 שבו מדינת ישראל התעוררה למלחמה. ארבעה חודשים אחרי מה אנחנו צריכים יותר מהכל?
"למדנו בתקופה הזו כמה כוח וחוסן יש לתושבי מעלה אדומים. ראינו סולידריות אדירה, דבקות בסיוע לתושבים ולחיילים ואחריות הדדית. הקהילה התגייסה לתרומה רחבה וחסרת תקדים, והכוח הקהילתי בהתארגנות מהירה והוצאה לפועל נתן מענה לכל צורך שעלה מהשטח. זה מעורר גאווה רבה. מעבר לזה, מעלה אדומים ממוקמת באזור מורכב. זה דורש מאיתנו לוודא בקדנציה הבאה שאנחנו מבינים את המורכבות הזו ונותנים לה מענה, ולא חוזרים לשגרה המוכרת לנו. אנחנו עוברים שינוי עמוק, וצריך לתת תשומת לב, חשיבה חדשה ופתרונות לנושאים כמו ביטחון, חינוך, רווחה מתוך תשומת לב לאוכלוסיות השונות. יש הרבה עבודה עוד לפנינו.
התקופה הזו מאד משמעותית עבורי באופן אישי. בתחילת המלחמה יזמתי מהלך של מענה לנשות המילואים, אבל לאחר שנקראתי לדגל לניהול בית ספר, העברתי את הפרויקט לממונה על מעמד האישה, איריס אלפסי, והיא עושה עבודה מעולה יחד עם ספיר מינה. הקמת בית הספר בירושלים למפונים הייתה עבורי אתגר ייחודי מאוד. בתוך שבוע הקמנו מענה חינוכי חסר תקדים במציאות מורכבת ביותר ובזמן קצר מאוד, מול גורמי חוץ רבים. למדתי להרחיב את גבולות יכולות הניהול שלי במצבי קצה. עברנו חוויה רגשית עמוקה כאשר פגשנו שמונים מתבגרים משלומי וסייענו להם ליצור שגרה באין שגרה. האירוע הזה חידד אצלי את התחושה שיש לנו כלים רבים לשינוי מציאות גם במצבים קשים. עשינו את הבלתי אפשרי מתוך תחושה של שליחות ואחריות ומתוך דיוק ברור של מטרות משותפות וחתירה להשגתן. זה היה ניסיון יוצא דופן בהשפעה ציבורית בתחום החינוך מול מערכות גדולות שפועלות בקושי במצב חירום קיצוני. השבוע הוזמנתי לפגישה עם צוות של מבקר מדינה שביקש ללמוד מההצלחה של בית הספר, ולהכיר את האופן שבו התמודדנו ונתנו מענה בבית הספר מרגע הקמתו דרך תפקוד של תשעה שבועות של הקמת ארגון מתנדבים לשם למידה ומענה רגשי וחברתי, ועד העברת כלל הילדים שבו למסגרות חינוך מתאימות כאשר עדין לא חזרו לביתם.
אני נרתמת גם כעת לנושאים שבוערים בי. אני רואה עוול עמוק בכך שאנחנו מעבירים סיוע הומניטרי לעזה שמגיע אל החמאס ולא לאוכלוסיות שזקוקות לו, ובמקביל אצלנו אנשים לא מוגנים ואין דאגה הומניטרית לחטופים שלנו בעזה. ביום שישי האחרון נסענו לגבול מצרים למחאה של צו 9 במעבר ניצנה, כדי להביע מחאה על המצב האבסורדי שבו אנחנו נמצאים".
ברנדה ובעלה ג'ף הגיעו לעיר ב-1985, ובמהלך השנים ראתה כיצד העיר הולכת ומתפתחת, ולקחה בכך חלק. "אני אוהבת לספר על המפגש הראשון שלי עם המקום, אני גם מספרת בכנסים שונים, ואפילו כשמגיעים אליי קבוצות אנטי ישראליות BDS, חשוב לי ביותר שיידעו מה היה פה קודם. אני מספרת כיצד יצאתי לטייל עם חברים מהעיר העתיקה עד לגבעת המייסדים ברגל לפני שהעיר הוקמה, במשך תשע שעות צעדנו בשממה, לא היה כאן כלום לפני שמעלה אדומים הוקמה. הייתי בת 19, ואז עדיין לא ידעתי שאגור בה". כמה שנים לאחר מכן הגיעו ברנדה ובעלה להשתקע בעיר ולהקים כאן את משפחתם, והיום יש להם שלושה בנים ונכדים, "מאז שנפטר לי נכד אני לא סופרת נכדים, רק אומרת שהם מביאים לי ברכה".
מיד לאחר פרישתה, אחרי 15 שנות ניהול בתי ספר, בהם גם את בית הספר אמי"ת בנות, הצטרפה למועצת העיר. בימים אלו היא לקראת קבלת התואר השלישי שלה - דוקטורט במנהל וחינוך. היא מלווה מנהלים חדשים ואף פרסמה מאמר בחוברת למידה של 'אבני ראשה' שנלמד ומופיע בסילבוס לכלל המנהלים במערכת החינוך.
ספרי על העשייה שלך בנושאים שבהם היית שותפה בקדנציה שמסתיימת.
"הגעתי לפרישה לאחר שנים של ניהול בחינוך. אסון נחל צפית קרה בדיוק בסיום עבודתי בבית הספר. איבדנו את התלמידה האהובה אלה אור ז"ל, וזה השפיע עליי מאד. קבלת החלטות במערכות גדולות היא קריטית לחיי אדם. נכנסתי לפוליטיקה עם רצון להמשיך בעשייה ציבורית ולהשמיע קול שלעתים חסר או מושתק. אני רואה לנגד עיניי את כל תושבי העיר, פועלת רבות בנושא אובדנות ומשפחות של מתמודדי נפש, ובאתי עם יכולות הניהול שלי ועם לימודי התמחות בתכנון ערים בדגש על מדיניות, וזה מסייע. כדי להניע תהליכים יש להסתכל על מה שחסר, מה צריך לשנות ולהוסיף. חשוב שתהיה התבוננות והערכה מעצבת בתחומים השונים. בכל התפקידים שלקחתי על עצמי אני שואלת את עצמי איך אני רוצה שיהיו הדברים בעוד שנה שנתיים, הדבר האחרון שמעניין אותי זה לגזור סרטים".
בכמה כובעים
ברנדה אוחזת מספר תפקידים כחברת מועצה, וביניהם: יו"ר הוועדה העירונית למניעת אובדנות ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת. "כיו"ר הוועדה לענייני ביקורת למדתי בחמש השנים את כל מה שמתרחש בעיר. קראתי כל דו"ח, ואם היה משהו שלא הבנתי הלכתי ללמוד על מה מדובר. המטרה שלי היא לקדם במבט על הפרטים מצד אחד, ומבט על מהצד השני. כדי שארגון יצליח חובה שתהיה תוכנית אב לפחות לחמש השנים הבאות. הצרכים ב-2024 בוודאי שונים מהשנים שקדמו.
כיו"ר הוועדה למניעת אובדנות, בשיתוף עם מתאמת הבריאות עליזה אבנעים, אנחנו בוחנות עם הוועדה את כל המערכות ברמת המיקרו, וגם מסתכלות על התמונה הרחבה. הוועדה בוחנת מה קורה בבתי ספר, מה אומרים הפרוטוקולים בחינוך הבלתי פורמלי ובחוגים במידה וילד מאותת מצוקה. דאגנו שיהיו שומרי סף רחבים שכוללים הורים, מורים ורבנים, כינסנו את כל הגורמים בעיר שיש להם נגיעה בנושא כמו המשטרה, מנהלת התחנה לבריאות הנפש ועוד, כדי לקבל תמונה רחבה ולשפר התמודדות עם אובדנות גם בגילאי 18-120 שזה סיפור מורכב יותר. אחד הדברים שחסרו לנו בוועדה הוא נתונים. רצינו להבין בדיוק מהם צרכי התושבים מתמודדי הנפש, הכנו שאלונים בשיתוף פעולה עם סטודנטית מהעיר, ועל ידי השאלונים ראינו שיש תשובות שחוזרות על עצמן. הגענו למסקנה שהמשפחות של מתמודדי הנפש זקוקים ליותר תמיכה, ולכן אנו מקדמים כניסה של עמותה מקצועית שתסייע למשפחות האלו בעיר.
בנוסף, בתקופת הקורונה זיהיתי מתוך שיחות שאנשים זקוקים לפגוש אנשים אחרים, ובמשך חודש ימים ארגנתי תכנית קהילתית באמצעות זום: שיעורי ספורט, לימוד פיננסי, לימוד תורה, שיח עם פסיכולוגים על התמודדות בבידוד – יותר מ-1,300 כניסות היו לשיעורים הללו בתקופה הכי מורכבת של הסגר. זיהיתי ופעלתי".
הקול של הציונות הדתית
ברנדה, יחד עם חבר המועצה, אייל פישלר, מייצגת את הקול של הציונות הדתית במועצת העיר בכל התחומים, ובמיוחד חינוך ופנאי. "גם בתחום הדתי חלו שינויים בארבעים שנה, והצרכים משתנים בנושאי חינוך, נוער ופנאי. יזמתי והכנסתי לחצני מצוקה בתנועות נוער דתיות, כך שאם חלילה יש מצב רפואי או ביטחוני במהלך השבת, בהעדר טלפונים ניידים הם יוכלו ליצור קשר מידי עם המוקד. חשוב לי לציין שכבר השתמשו בלחצני מצוקה בעת מקרה רפואי בסניף כמה פעמים, והביטחון הגיע באופן מידי.
משאלונים אחרים, כמו זה שהוציאה המועצה הדתית לנשים טובלות, למדתי דברים נוספים. למשל שצריך לשפץ את המקוואות. עזרתי בקידום שיפוץ המקווה במצפה נבו, יזמתי את שיפוץ המקווה ברחוב הנחלים כשפניתי בנושא לראש העיר, בני כשריאל, וקיבלנו תקציב לכך. המקוואות ושאר תחומי הדת הם לא רק בעבור המגזר שממנו אני מגיעה, זה גם למען נשים מסורתיות, חילוניות וחרדיות. מתוך אמונה שקולן של נשים חשוב כדי להשפיע על חייהן, הקמנו ועדת נשים שמעורבת יחד עם המועצה הדתית, ובראשה הרב שי פרץ, ובהיוועצות הלכתית עם רבני העיר דנים בה בעיצוב ושיפוץ המקווה כך שיתאים לצרכים של הנשים שבאות אליו. דאגנו ליותר שעות הפרדה בבריכה, ושמתי דגש גם על ייצוג נשים במועצה הדתית.
דבר נוסף שעשיתי בחמש השנים האחרונות, ואני גאה על כך, הוא שהגעתי להחלטה מכניסתי לתפקיד שתמיד אהיה זמינה לפניות אישיות. לפעמים אני מקבלת טלפונים בשעה מאוחרת במוצאי שבת, לדוגמה כשקבוצת הורים ביקשה הכוון לבעיה שמתקיימת בבית הספר. בשאר ימות השבוע אני מקבלת עשרות בקשות לעזרה המגיעות מכל המגזרים בעיר, ואם אני לא זמינה אני תמיד חוזרת. החלטתי שאקח על עצמי לחפש פתרונות למצוקות של התושבים. לפעמים זה רק לקשר את התושב עם האדם המתאים בעירייה. אחרי כל שיחה אני מוודאת שהעניין שבשבילו הם פנו אליי הסתדר. זו יכולה להיות בעיה של עשבים שלא נוכשו ליד הבית ועלולים להיות מסתור לנחשים, או חולה בניוון שרירים שביקש מעקה במעבר הסמוך לביתו ונאמר לו שמדובר בשטח פרטי, אחרי בדיקה התברר שזהו שטח ציבורי, והיום יש לו מעקה לאורך כל האזור שלו. אני תמיד כנה, ואם אני חושבת שמדובר בבקשה לא ישימה, אני אומרת זאת במקום".
את האישה היחידה שעומדת בראש סיעה בעיר, האם חלק מהאג'נדה שלך הוא קידום נשים?
"אני נותנת פלטפורמה לכל אדם. כל אדם הזקוק לסיוע אהיה שם עבורו, גבר או אישה. כשהבנתי שצריך לשפץ מקוואות עבור הנשים, אז דאגתי לנשים. לצערי בתחום הנפש, במניעת אובדנות, הנתונים מראים שיש יותר גברים הנמצאים בסיכון למצוקה נפשית, וגם שם אני פועלת להעניק להם מענה. אני לא עושה הפרדה מגדרית, בכל מקום שצריך, שם אהיה".
הבחירות בפתח, מה התוכנית שלך לעתיד הקרוב?
"דבר ראשון יש לפתוח בחשיבת היערכות מעצבת המתאימה לשנת 2024 עם פרמטר ברור שמתייחס גם למה שקורה בימים האלו ברמה הלאומית. לנוכח המצב, חשוב מאד לבחון מחדש מהם הצרכים ואיך מעלים את העיר לשלב הבא. מעלה אדומים יכולה להיות פורצת דרך, עוד לא מימשנו את כל הפוטנציאל העירוני שלנו. חשוב לי להמשיך בעשייה, כי כאשר העיר טובה והאנשים החיים בה מרגישים בטוחים בגוף ובנפש, יש בכך השפעה ישירה על הרווחה והחיים האישיים והמשפחתיים של כולנו.
אייל ואני עובדים מצויין יחד, הוא אדם מאוד יסודי ששם לב לפרטים שלפעמים איש אינו מבחין בהם, ואני מביאה את יכולות הניהול שלי שכוללת הבנת מערכות, יחסי אנוש ויכולת לראות צרכים ולהציע מענה. מתוך זה הגענו לטיפול, למשל, בנושא של שעוני מים חשמליים בשבת. אייל יודע לשאול שאלות נכונות ולהגיע למקסימום פתרונות, והכול בדרכי שלום עם כלל האוכלוסייה.
במועצה החדשה אנחנו צועדים לעידן חדש. יהיו מעט מאוד חברי מועצה ותיקים, רוב הנכנסים יהיו חדשים. זה בהחלט מרענן וחשוב, אבל צריך שתהיה גם יציבות בפוליטיקה. בסיעה שלנו אייל ואני מביאים אתנו ניסיון עשיר להמשך הדרך".
את מי צירפתם לרשימה?
"יש לנו רשימה מגוונת, ודאגנו שהרשימה שלנו תהיה קול לגוונים שונים של האוכלוסייה, זה חלק מהחזון שלנו. יוסי אוחיון מתגורר בשכונת פרי מגדים, אב לילדים, איש מג"ב לשעבר ואיש לוגיסטיקה בחברת קוקה קולה, בעבר פתח מסעדה דווקא בתקופה קשה. הוא מביא איתו מיומנויות רבות. הוא מגיע מתוך חזון לדאגה לנוער הדתי, מתוך אג'נדה של איש ביטחון עם חשיבות שהנוער ירגיש מוגן בעיר. הוא מבין לוגיסטיקה ועובד עם אנשים, מגיע עם ניסיון ומוטיבציה לעשייה. נאוה גיאת מייצגת את האימהות והזוגות הצעירים, אמא צעירה לחמישה ילדים, אשת קריירה, יזמית, דתייה, המגיעה עם מבט עבור זוגות צעירים, הדאגה ליוקר מחייה ולחינוך".
בעיר ישנם שני סגנים בשכר, במידה ותקבלו מספיק מנדטים האם תדרשי להיות אחת מהם?
"בהחלט, אנחנו נרצה את התפקיד, זהו מקום שניתן דרכו להיטיב עם התושבים. ודאי שאבקש אותו".
לסיום?
"חשוב לי לסיים באמירה שהעיר מעלה אדומים חשובה לי כתושבת משנת 1985. במשך חמש השנים האחרונות הוכחנו עשייה, הקשבה ויכולת לעשות שינויים ולקדם נושאים בעיר, ואף לשלב תושבים בתהליך. אנו מאמינים בעשייה אחראית ורוצים להמשיך קדימה – כדי שיהיה טוב במעלה".
צילום תמונה ראשית: אילן נוריסקי
