ד"ר ברנדה
המשנה לראש העיר, חברת המועצה ברנדה הורביץ פרוור, הוזמנה לכנס עולמי של חוקרי חינוך, כדי להציג את עבודת הדוקטורט שלה מול 3,000 איש שהשתתפו בכנס, חוקרים מכל רחבי העולם; היא הייתה מבין 50 המרצים בכנס, והציגה את התזה שלה שעסקה במקור להפרעות למנהלי בתי ספר
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
מה גרם לך לבחור דווקא בנושא הפרעות למנהלים?
"כשהייתי מנהלת בית ספר אמי"ת, כשכל המחקרים והדאגה תמיד סביב הילדים והמורים ואף פעם לא באמת חוקרים על מנהלים והעבודה שלהם כמנהלים ומנהיגים. , לא חוקרים מה מרגישים ומה מטריד את המנהלים, את מי שמוביל את הסירה כדי שיתן מענה הטוב ביותר לתלמידים. המנהל, שהוא זה שקובע איך ייראה הארגון, נשאר מאחור. הנושא שבחרתי הוא 'הפרעות', כדי להבין מה מפריע למנהל ומה מקור ההפרעה. ראיינתי מנהלים רבים מכל הקשת: יהודים, חילונים, דתיים וחרדים, בדואים, ערבים, נוצרים ודרוזים, וגם ממקומות שונים בארץ".
מה גילית?
"התשובה הייתה גורפת בכל הארץ ובכל המגזרים. מקור ההפרעה למנהלים זה לא הורים או ילדים, כי הם חלק מהשליחות של מנהל וזאת העבודה שלהם והתמודדות שלהם, לעשות טוב לילדים ולקדם אותם. מה שגיליתי זה שלכל מנהל ערך יסוד שאיתו הוא עובד, ואם יש גורם חוץ שלא פועל או מבין את ערך היסוד שלו, הוא הגורם המכריע. התשובה הייתה גורפת – כולם דיברו על כך שמשרד החינוך הוא גורם מפריע, יש גם שהוסיפו רשויות שלא מבינות את ערכי היסוד, וזאת הפרעה. יש לציין שבמצבים שיש הורים אלימים, ילדים המבצעים ונדליזם ומורים שאי אפשר לפטר אותם הם גם יהפכו להפרעה .
משרד חינוך הוא גורם הפרעה כשזה לא באותם ערכי יסוד ואין הלימה בין המנהל לבינם. יש בקשות מהמנהל שהמשרד לא מחזיר לו תשובות ולא מקדם אותן, והתוצאה של המחקר המעניינת. הפרופסור שלי טען שהמחקר חדשני ומהפכני, וכך גם הגעתי לכנס כדי להציג אותו בפני אלפי חוקרים בעולם".
כשאת נזכרת בתקופתך כמנהלת, האם זאת הייתה גם התחושה שלך?
"כן, השנה כשנתבקשתי לנהל את בית הספר המפונים משלומי, הקמנו בית ספר תוך שבוע. בית הספר נפתח ביום ראשון, וביום שישי נודע לי שמכל 11 בתי מלון יש רק אוטובוס אחד. כשאמרתי למשרד החינוך שזה בלתי אפשרי, הם ענו לי: 'לא נורא'. לי היה ברור שאם אין להם מקום באוטובוס הם לא יבואו ללמוד. זה נוגד לערך היסוד שלי שהיה שאף ילד לא יישאר במלון ללא מעש. מבחינתי משרד החינוך היה מקור הפרעה. אם הם היו אומרים לי שיש בעיה במציאת פתרון, זה כבר לא היה מקור הפרעה. ברור לי שזה דבר שיכול להעביר למשרד החינוך וזה בר תיקון- כי ברור שהם עושים ורוצים לעשות הכי טוב. אך הנואנס מול מנהלים צריך להיות יותר מדויק".
איך היו התגובות?
" החוקרים בקהל גילו עיניין ושאלו אותי האם משרד החינוך נחשב באור שלילי תמיד. לי היה מפקח מקסים כמנהלת וממש נהנתי לעבוד מול הרבה גורמים במשרד החינוך – ואני חושבת שהקשר ברמה אישית בונה את האימון והשיח, אבל במחקר המסקנה הייתה שמשרד החינוך צריך להקדיש יותר תשומת לב ולשאול את המנהלים מה השליחות וערכי היסוד שלהם".
איך התקבלת הישראלית?
"לא כולם הבינו שאני ישראלית ויהודייה, היו שחשבו שכיסוי הראש שלי זה סטייל ווינטג', ומכל האנשים היה אדם אחד בלבד שגילה עניין ושאל לשלומנו בארץ. בפתיחת הכנס המנחה דברה על רצח עם ואנשים ממדיניות שונות שאלו שאלות מורכבות על המצב בארץ. למרות האתגרים הרבים, אני חשה גאווה עמוקה בייצוג מדינת ישראל כאישה דתייה ואת העיר מעלה אדומים, המדגישה מצוינות חינוכית גם עבור מבוגרים כמוני בגיל 63. כממונה על החינוך הדתי בעיר, אני רואה בשילוב בין אמונה, למידה מתמדת, וטיפוח הסקרנות משימה מיוחדת.
בעומדי מול אמירות קשות ומאתגרות, גיליתי כי הביטחון בזהותי כישראלית יהודייה הוא נכס קריטי. ידיעה זו אפשרה לי לעמוד ולהרצות בביטחון, מתוך הכרה עמוקה שיש לנו מה להוסיף לעולם בתחום החינוך. זהו ביטחון שנובע מעומק המסורת היהודית והישראלית, המאפשר לנו להציע פרספקטיבה ייחודית וערכית בזירה הבינלאומית.
אני מאמינה כי דווקא השקעה בחינוך המשלב ערכים דתיים עם פיתוח אינטלקטואלי היא המפתח להובלת הקהילה שלנו לאופקים חדשים ומרגשים. חשוב מכל, אנו מחויבים להעניק לילדינו ולדור הבא חינוך המושתת על אדני התורה והמסורת, תוך פיתוח כלים להתמודדות עם אתגרי העתיד.
בכך, אנו לא רק מבטיחים המשכיות של מורשתנו הדתית לצד צמיחה והתחדשות, אלא גם מכינים את הדור הצעיר להיות מנהיגים בעלי ביטחון וידע, המסוגלים לתרום לחברה הישראלית ולעולם כולו. הביטחון הזה בערכינו ובדרכנו החינוכית הוא המאפשר לנו לעמוד איתן מול אתגרים ולהציע פתרונות חדשניים המשלבים חכמת התורה עם ראייה עתידית."
