במדבר סיימו שנה
מחול "מדבר" של המתנ"ס סיכמו שנה שונה במיוחד; המופע המרהיב שהתקיים בהיכל התרבות היה סביב השאלה: מי אני?, והעלה את שאלות הזהות העצמית שהתעוררו בעקבות המלחמה; יעל טהר סיפרה כי מיטל אגיב, המורה והכוריאוגרפית המדהימה, ביקשה מהרקדנים לבטא תחושותיהם ולהביע את הרגש והכאב, וכך נולד המופע
פורסם בתאריך:
נכתב על ידי
דלית מור
כתבת מגזין וחדשות בעיתון זמן מעלה
להקות מחול "מדבר", בניהולה של יעל טהר, סיימו עוד שנה מוצלחת במופע מרהיב הנראה כתמיד כאחד מהמופעים בבמות הבינלאומיות - מדויק, מרשים ועטוף עצב ואופטימיות, עם כוריאוגרפיה עוצרת נשימה שאותה מובילה כל השנים ביד רמה מיטל אגיב.
המופע, שהתקיים בהיכל התרבות, היה סביב השאלה מי אני? והוא מעלה את שאלות הזהות העצמית שהתעוררו בעקבות המלחמה. הרקדנים, שנחשפו כמו כולנו לכאב התהומי הפתאומי והמתמשך, להפתעה ולבלבול, מבטאים בתנועה, בטקסט ובציור את תהליך החקירה העצמית שמאפשר מרחב הסטודיו השקט והמוגן. את כל זה הרקדנים הביאו לבמה, שאלו מי אני וחיפשו מענה.
בריקוד מחול מודרני המשולב בטקסטים על ידי הרקדניות, טקסטים ברוח התקופה, כמו: "נתקע לי קצת גוש בגרון והוא לא רוצה ללכת. מצד אחד רציתי לומר לו: טוב תלך, הבנו את העניין, מצד שני רציתי לומר לו: זה בסדר לבכות, תשחררי. אז בינתיים, עד שאחד מאיתנו ייכנע, נתקע לי קצת גוש בגרון".
בסיום המופע הקהל נעמד על רגליו, נפעם מהרמה הגבוהה של הכוריאוגרפיה והביצועים המצוינים. ימים קודם לכן, מחול מדבר יצא בהופעת סיום היפ-הופ, וגם שם נגעו בכאב הלאומי, עם התקווה לבשורות טובות ומנחמות.
יעל טהר סיפרה כי השנה הרקדנים הופיעו בפני המפונים, רקדו בפניהם ורקדו איתם, ובעיקר שימחו אותם. על בחירת תוכן ונושא למופע הסיום יעל אמרה כי "השנה לא היה ספק לגבי הנושא, אך היה קושי כיצד לשוחח עם הרקדנים ומהי הדרך הנכונה לגעת בכאב המתמשך, בתחושות שאין להן הסבר ובחוויה שלא חווינו בעבר. הכדור עבר לרקדנים, ומיטל שהיא הראש והחוד, מורה וכוריאוגרפית מדהימה, ביקשה מהרקדנים לבטא את תחושותיהם ולדבר את הרגש והכאב, וכך נולד המופע שאותו הבאנו על הבמה".
צילום: אורי ישי
